פסק-דין בתיק עת"מ 2575-05-10

1.      מונחת בפני עתירת העותרים כנגד החלטת ועדת הערר המחוזית, מחוז דרום (להלן: "ועדת הערר"), מיום 25.4.10 אשר דחתה את ערר העותרים, כנגד החלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה שדרות (להלן: "הועדה המקומית"), לאשר הקמת ממ"ד למשיבה 2, עד לקו בניין צידי אפס.

2.      הועדה המקומית לתכנון ובניה אישרה הקמת ממ"ד בדירתה של המשיבה 2 עד לקו בניין צידי אפס, הגובל בבית העותרים.

3.      ערר שהגישו העותרים לוועדת הערר המחוזית, מיום 14.4.10, נדחה וטענות העותרים כי מדובר בפגיעה מהותית בזכות קניינם הגורמת לירידת ערך קניינם ופגיעה קשה באיכות חייהם נדחתה.

4.      לציין כי העתירה הוגשה אך כנגד הוועדה המחוזית מבלי לצרף את הוועדה המקומית.

5.      בדיון המקדמי שהתקיים בפני, ביום 11.5.2010, לנוכח חוות דעת מהנדס שהגישו העותרים בתמיכה לעתירתם, חוות דעת אשר יש בה כדי להציע אלטרנטיבות אחרות לתוכנית בניית הממ"ד לגביה ניתן ההיתר, הוחזר הדיון לוועדת הערר, על מנת שתבחן חלופות אלו.

6.      ביום 26.5.10, חזרה ודנה הועדה המחוזית בערר העותרים, תוך שמיעת טענות העותרים ובאת כוחם ביחס לחלופות המוצעות על ידי המהנדס מטעמם לבניית הממ"ד, נשוא הדיון. לישיבה זו, בפני הוועדה המחוזית, לא התייצב המהנדס אשר נתן חוות דעתו מטעם העותרים. בסופו של יום, שבה ודחתה וועדת הערר את ערר העותרים כשהיא מפרטת אחת לאחת מדוע יש לדחות את שלושת החלופות אותן הציע מהנדס העותרים בחוות דעתו.

7.      בדיון שהתקיים בפני ביום 1.6.10 חזרו העותרים והשיגו אחר החלטת ועדת הערר וטענו מפי באת כוחם, כי האלטרנטיבות שהציע מהנדס העותרים לבניית הממ"ד תחת התוכנית המאושרת, הינן אלטרנטיבות טובות ויש להעדיפן על פני התוכנית המאושרת ובפרט האופציה השניה או האופציה השלישית שבחוות דעתו, אשר כל אחת בפני עצמה מהווה פיתרון הולם לבניית הממ"ד, פתרון המאזן נכונה בין זכויות הצדדים.

8.      דין העתירה להידחות. תחילה יאמר, כי היה על העותרים לצרף את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כצד נכון ועיקרי לעתירה ואת זאת לא עשו.

גם לגופו של עניין, סבורה אנוכי כי הן בדיון הראשון שקיימה הוועדה בערר העותרים והן בדיון המאוחר שערכה הוועדה, על פי הנחיית בית משפט, דיון מיום 26.5.10, נתנה הוועדה את הדעת לכל טענות העותרים, ואף יצאה לשטח ובדקה מקרוב את הנתונים ובהמשך בחנה אחת לאחת את האפשרויות שהעלה מהנדס העותרים, כאלטרנטיבה לתוכנית הממ"ד המאושרת.

הועדה עשתה שקלול נכון של כל השיקולים שעמדו לנגד עיניה, בחנה את החלופות ובאיזון הדברים ראתה בתוכנית המאושרת כמהווה פגיעה קלה בעותרים, על פני אפשרות אישור האלטרנטיבות האחרות, אשר יש בהן כדי להוות פגיעה מהותית בזכויות המשיבה 2.

החלופה השניה שהציע מהנדס העותרים, נבחנה מקרוב על ידי ועדת הערר ונדחתה מאחר ויש בחלופה המוצעת כדי לחסום את הכניסה לדירה בקומה הראשונה באופן המחייב את הריסת המדרגות והקמת מדרגות במיקום אחר לקומה השניה, שינוי המחייב שינוי תכנוני כולל של שתי הדירות השכנות לעותרים, הן בקומה הראשונה והן בקומה השניה, אשר יוצר עלויות גבוהות במידה ניכרת על המשיבה 2 ושכנה וכן יוצר פגיעה אדריכלית בחזית המבנה, באופן שאינו מצדיק את ההצעה התכנונית כאמור בחלופה השניה.

גם החלופה השלישית לבניית הממ"ד, שהציע מהנדס העותרים, נבחנה ונדונה ארוכות על ידי ועדת הערר ובסופו של יום נדחתה ונפסלה על ידה מהסיבה, כי אפשרות זו גורמת לפגיעה בתכנון הפנים של שני הבתים אליהם נצמד הממ"ד ומחייבת שינוי פנימי של הבתים תוך יצירת עלויות גבוהות בשל כך, הן בחלקה של המשיבה 2 והן בחלקה של הדיירת המתגוררת מעל המשיבה 2. מעבר לכך יש בהצבת הממ"ד במיקום המוצע כדי לפגוע בשטח החצר של המשיבה 2, מאחר והמיקום המוצע גורע חלק משמעותי מהחצר בהיות הממ"ד ממוקם במרכז החצר באופן המפצל את החצר לשני חלקים קטנים אשר השימוש בהם אינו יעיל.

הוועדה דחתה הצעה זו גם מנימוק של פגם ארכיטקטוני במובן זה, כי הצבת הממ"ד בחזית הבניין, כלפי הרחוב, מהווה פגיעה אדריכלית וארכיטקטונית ובהתחשב בעובדה כי מדובר במראה אחיד של בתים ברחוב, הוספת ממ"ד בחזית לרחוב יש בה כדי להוות פגם אדריכלי וארכיטקטוני.

הוועדה כאמור דנה בצורה מעמיקה ויסודית בהצעות המהנדס שבאו בשם העותרים ולא מצאתי כי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני המחייבת את התערבות בית המשפט.

9. לציין, כי הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע מומחים בתחום, אדריכל, עורך דין ונציגי ציבור. פרוטוקול הוועדה משקף כי נתנו את הדעת לכל הטענות וכל האפשרויות שעמדו בפניהם, תוך בחינה יסודית ועניינית של הדברים, במטרה להגיע לתוצאה הטובה ביותר. 

10. הלכה היא כי אין בית המשפט היושב כבית משפט לעניינים מנהליים ממיר את שיקול דעת הרשות התכנונית שהחלטתה עומדת למבחן בשיקול דעתו. היקף הביקורת שעל בית המשפט להפעיל מתמצה בבדיקה אם החלטת מוסד התכנון התקבלה בלא משוא פנים, ללא אפליה, תוך שקילת השיקולים הרלבנטיים, בתום לב וללא שיקולים זרים ואם מצויה היא בתחום הסבירות (ראה ע"א 1815/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' משרד התשתיות, פ"ד נו (2), 63).

11. במקרה דנן, סבורה אני כי לא נפל כל פגם או חוסר סבירות בשיקול דעת הוועדה המצדיק את התערבותו של בית המשפט. כל האפשרויות התכונוניות שהוצעו על ידי העותרים, כחלופה לתוכנית המאושרת, נבחנו מקרוב על ידי הוועדה ונדחו מנימוקים עיניניים שלא מצאתי כל עילה להתערב בהם.

12. סוף דבר העתירה נדחית. בנסיבות המיוחדות של העניין אינני מחייבת בהוצאות.

ניתן היום,  א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: